כיום, נהוג לחלק את כלל הסמים לשתי קבוצות:
- סמים מסוכנים: חומרים מן המפורטים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים, לרבות כל מלח/תכשיר/תרכובת/תערובת/תמיסה של חומרים כאמור ומלחיהם.
- סמים קלים: סמים שגורמים לנזק גופני קטן יחסית, וכמעט ולא גורמים לתמותה. הבולט שבהם הוא הקנאביס.
ואולם, עד 2018, החוק בישראל הבחין בין חומרות עבירות הסמים, אך לא בין חומרות הסמים עצמם. ב-2018 נכנסה לתוקף רפורמת אי-ההפללה בעבירות סמים קלים, שביטלה את הענישה הפלילית על החזקת סמים קלים לשימוש עצמי, והפקודה קבעה ששימושים חד-פעמיים במריחואנה הם עבירות קנס.
לדעתי, רפורמה זו היא שגויה ולא מוצדקת, ובמאמר זה אסביר מדוע.
סמים הם סמים הם סמים
סמים המוגדרים כ"סמים קלים", גורמים לרוב לנזק גופני קטן, אך יש לשים לב שאין הדבר אומר שאותם סמים לא גורמים לנזק גופני כלל. כלומר, גם "סמים קלים" גורמים לנזקים, גופניים ו/או נפשיים.
כמו כן, לדעתי, הקביעה שסמים אלה גורמים לנזק גופני קטן יחסית – אינה נכונה. כל בני האדם שונים זה מזה, גם מבחינה גופנית, ולא ניתן להבטיח שלכל המשתמשים בסמים קלים יכול להיגרם רק נזק גופני קטן.
ניתן, בכל זאת, לטעון מנגד, ש"סמים קלים" כמעט ולא גורמים לתמותה, בשונה מהסמים המכונים "סמים מסוכנים". טענה זו היא אולי נכונה יותר כשלעצמה, אך איני חושב שנכון לקבוע את חומרתם של סמים לפי השאלה אם הם גורמים לתמותה או לא. לדעתי, מספיקה העובדה שסם יכול לגרום לנזק גופני/נפשי כלשהו – כדי שיוגדר כמסוכן.
אי ההפללה – פתח ל"מדרון חלקלק"
העובדה שבמשך כ-70 שנים, החוק בישראל כלל לא הבחין בין חומרות הסמים עצמם, אך ב-2018 חילק לפתע את כלל הסמים לכאלה שמסוכנים ולכאלה שקלים, מעידה על יכולת האוכלוסייה לשכנע את המחוקק לשנות את דעותיו בקלות יחסית, ובכך פותחת פתח ל"מדרון חלקלק".
כלומר, אי-ההפללה בעבירות סמים "קלים" יכול לגרום לאי-הפללה בעבירות סמים נוספים. המחוקק יוכל להשתכנע, די בקלות, שגם שימוש בסמים מסוימים שאינם "קלים" לא גורם לנזקים חמורים במיוחד, ולכן, לכאורה, אין כל סיבה ששימוש בהם יהווה עבירה פלילית.
לדעתי, סיטואציה שכזו יכולה להיות מסוכנת ביותר. צריך לזכור שכל בני האדם שונים מזה, גם מבחינה גופנית, ואין להבטיח שאם לאדם המשתמש בסם מסוים נגרם נזק גופני קטן – לא יכול להיגרם לאחר המשתמש בסם זה נזק חמור יותר. מכאן, שכתוצאה מאי-ההפללה, יכולים להיגרם, בסופו של דבר, נזקים גופניים ונפשיים חמורים אצל רבים.
לסיכום, לדעתי רפורמת אי-ההפללה בעבירות סמים קלים היא שגויה. כל סם הוא סם, ומספיקה העובדה שהוא יכול לגרום לנזק כלשהו כדי שיוגדר כמסוכן. בנוסף, הרפורמה, שהגיעה לאחר כ-70 שנות מדינה עצמאית, מעידה על כך שייתכן ובעתיד תחול מדיניות אי-הפללה גם על סמים נוספים, דבר היכול, בסופו של דבר, לגרום לרבים, נזקים גופניים ונפשיים חמורים.
