חשיבה כמותית
חשיבה כמותית היא סוג של חשיבה המשתמשת בשיטות כמותיות כדי לפתור בעיות. הוא משמש בתחומי המדע, ההנדסה, הכלכלה והניהול.
חשיבה כמותית קיימת כבר זמן רב אך היא לא יושמה באופן נרחב בעולם העסקים עד לאחרונה. ישנם יתרונות רבים לחשיבה מסוג זה כגון יכולות קבלת החלטות טובות יותר וכישורי פתרון בעיות יעילים יותר.
ישנם שני סוגים של הוגים כמותיים: הוגים איכותיים המשתמשים בהיגיון איכותי והוגים כמותיים המשתמשים בהיגיון כמותי.
חשיבה כמותית היא תהליך שבו אתה משתמש בנתונים כמותיים כדי לקבל החלטות. זוהי דרך חשיבה שעוזרת לנו להבין כיצד דברים עובדים וכיצד ניתן לשפר אותם.
זה מקושר בדרך כלל למתמטיקה, אבל זה יושם גם בתחומים כמו כלכלה ומדעי החברה.
סוג זה של חשיבה שימש בתחומים רבים כגון הנדסה, רפואה, עסקים וחינוך.
חשיבה כמותית היא הבסיס לתכנון הנדסי וקבלת החלטות. זה גם עוזר לנו להבין את השוק כדי שנוכל לקבל החלטות טובות יותר לגבי אסטרטגיות השיווק שלנו.
חשיבה כמותית היא סוג של חשיבה המשתמשת במספרים ומתמטיקה כדי לפתור בעיות. זהו כלי רב ערך לפתרון בעיות וקבלת החלטות.
חשיבה פורמלית
חשיבה פורמלית היא שיטת חשיבה הגיונית ומובנית. זוהי דרך לארגן מחשבות ולהעלות רעיונות חדשים.
להלן כמה טכניקות חשיבה פורמליות המשמשות בתחומים רבים ושונים:
– נימוק דדוקטיבי: זה כאשר אתה מתחיל באמירה כללית, כמו "לכל בני האדם יש שתי ידיים", ואז מסיקים את המשפט הספציפי, כמו "לטום יש שתי ידיים."
– חשיבה אינדוקטיבית: זה כאשר אתה מתחיל עם אמירה ספציפית, כמו "לטום יש שתי ידיים", ואז מסיק את המשפט הכללי, כמו "לכל בני האדם יש שתי ידיים."
חשיבה פורמלית היא סוג של חשיבה המשתמשת בכללי ההיגיון וההיגיון כדי לנתח ולפתור בעיות. זהו תהליך המשתמש בשיטות פורמליות להשגת מטרות.
ניתן ליישם חשיבה פורמלית בתחומים רבים ושונים, כגון הנדסה, מתמטיקה, עסקים ואמנות. זה שימש במדע מאז תקופת אריסטו.
בשנים האחרונות נעשה בו שימוש נרחב לפתרון בעיות במערכות בינה מלאכותית (AI).
חשיבה פורמלית היא סוג של חשיבה המבוססת על היגיון ורציונליות. זה ההפך מחשיבה בלתי פורמלית, שמשתמשת בעיקר באינטואיציה.
דוגמאות למבחני מחוננים
ישנן דרכים רבות ושונות בהן משתמשים במבחני מחוננים. חלק מהנפוצים שבהם הם זיהוי תלמידים מחוננים, זיהוי ילדים מחוננים וזיהוי מבוגרים מחוננים.
הצורה הפופולרית ביותר של המבחן היא מבחן סולמות המודיעין של Stanford-Binet. הוא משמש הורים ובתי ספר לזיהוי ילדים בעלי מנת משכל גבוהה או כאלה עם לקויות למידה. המבחן נוצר בשנת 1939 על ידי לואיס טרמן, פסיכולוג מאוניברסיטת סטנפורד.
בנוסף לשימוש נרחב לזיהוי פרט, הוא משמש גם במחקר על אינטליגנציה ותכונות אישיות כמו יצירתיות ומצפוניות.
ישנם מבחני מחוננים רבים שניתן להשתמש בהם כדי לקבוע את רמת האינטליגנציה והפוטנציאל של האדם. חלק מהמבחנים הללו מנוהלים על ידי בתי ספר וחלק מנוהלים על ידי ההורים.
דוגמאות למבחני מחוננים כוללות:
– מבחן IQ Stanford-Binet
– מבחן IQ של וכסלר
– המטריצות הפרוגרסיביות של רייבן
– מבחן אוצר המילים של פיבודי
