העמק דרך הטיילת

העמק דרך הטיילת

סוג טיול: רגלי
אזור: עמק הירדן
ישוב קרוב: ממעגן לדגניה
דרגת קושי: קלה
מתאים לילדים: כן
משך הטיול: שעתיים עד 3 שעות
עונות מומלצות: כל השנה – בקיץ מומלץ לא בשעות שיא החום
מה מיוחד: טיול רגלי מהנה ומלמד באזור מיושב
ציוד נדרש: מים,כובע, נעליים מתאימות להליכה.
טיול רגלי לכל המשפחה.
המרחק – הלוך חזור כ- 4 ק"מ.

מסלול טיולנו מתחיל בכפר הנופש מעגן. הכפר ממוקם בקיבוץ מעגן, מהקיבוץ יצאו כמה חברים לפעולת צנחני ההצלה במלחמת העולם ובמקום מוצגת תערוכה על הפעולה.
משער כפר הנופש נפנה ימינה ונלך על מדרכת הטיילת של עמק הירדן, שלפעמים קוראים לה "הטיילת של ולולה", על שם ראש המועצה הנמרץ שבנה אותה.
בצד שמאל נוכל להבחין במבנים ששיכים לתחנת רכבת העמק המפורסמת. התחנה נבנתה בשנת 1905 ע"י התורכים והייתה האחרונה בגבולות פלשתינה. מכאן יכלו הנוסעים להמשיך אל גשר המסילה מעל הירמוך ואל דמשק. ליד מגדל המים בולט מן הקרקע מעין עיגול. זה היה המתקן שעליו יכלו הקטרים להסתובב ב- 180 מעלות ולחזור לחיפה.
נמשיך כ- 200 מ' ונבחין בצד שמאל במבנה דו-קומתי – משרד התחנה. בקומה העליונה גר מנהל התחנה, ולמטה היו המשרדים והקופות. ישנה תוכנית לשקם את המקום.
בהמשך מסלולינו קצת לפני צומת צמח, מצד שמאל – מרכז מסחרי עם חנויות ומסעדות. בצד ימין – המכללה האזורית עמק הירדן ובית גבריאל – בנין מפואר ומעניין, שבנתה הגברת שרובר מירושלים בשיתוף עם המועצה האזורית. במקום גלריה, מסעדה, אולם תאטרון וקולנוע.
אנו עוברים את צומת צמח.
מצד שמאל מבנה משטרה בריטי – משטרת צמח (היום מחנה צה"ל). באזור זה התחולל קרב עקוב מדם במלחמת השחרור 17 – 15 במאי 1948 בין הצבא הסורי הפולש לבין המגינים, חברי הקיבוצים בעמק ולצידם לוחמי הגנה ופלמ"ח. בדרכנו נוכל לראות מצבה לזכר שניים מן הנופלים בקרב ההוא, חברי דגניה א' שהוצבה במקום נפילתם.
נמשיך לאורך הטיילת, ובפניה לדגניה א' וב' נחצה בזהירות את הכביש. אנו מגיעים למונומנט היסטורי מן הידועים בארץ – "הטנק של דגניה" כוח השריון הסורי הפולש הגיע במאי 1948 עד לגדרות דגניה א', נשק נגד שריון לא היה אז. למגינים היה ברור שפריצת קו ההגנה תביא לנפילת העמק כולו. אחד מן המגינים עלה מתעלת החפירה והשליך בקבוק מולוטוב לתוך הטנק. הטנק החל לבעור והצוות נמלט, והטור סובב את רכביו ונסוג. כך נשברה ההתקפה הסורית. הטנק נשאר במקומו, כסמל לעמידתם ונחישותם של המגינים להגן על ביתם. לפני מספר שנים נמצא באקראי תותח הטנק והורכב עליו.
מנקודה זו חוזרים לכביש הראשי, וממשיכים על המדרכה המוצלת בצד שמאל שלו (הצמוד לקיבוץ דגניה). בקצה המדרכה אנו מגיעים לסכר דגניה. הסכר נבנה ב- 1932 ע"י פנחס רוטנברג, "הזקן מנהריים" כחלק ממפעל החשמל ומטרתו לווסת את זרימת מי הכינרת לכיוון המפעל. בשנים האחרונות זהו "הפקק של הכינרת" – דרך הסכר משחררים את מי הכינרת בשנים גשומות במיוחד, כאשר יש סכנת הצפה.
כאן מסתיים טיולנו. מולנו אנו יכולים לראות את חפירות בית ירח העתיקה (האתר אינו פתוח לציבור), ובמורד הירדן – את אתר הטבילה לצליינים "ירדנית".
למי שנשאר עוד כוח, יוכל להמשיך עוד מספר מטרים לכיוון קבוצת כינרת ולבקר ב"בית המוטור", שבו שכן המנוע הראשון שהפעיל משאבה לשאיבת מי הירדן לחקלאות ולשתייה. בקומתו השניה של המבנה תערוכה צנועה המציינת את התימנים שהתגוררו במבנה במשך מספר שנים בשנות העשרים, ומכאן עברו להתיישב בשכונת "מרמורק" ליד רחובות.